פסק-דין בתיק בג"ץ 4103/04

1.        עם פתיחת הדיון הצהיר בא כוח המדינה, עו"ד ענר הלמן, כדלקמן:

"1) אתמול, 2.5.04, בוצע פיגוע רצחני על ציר כיסופים ברצועת עזה. בפיגוע נרצחו טלי חטואל ז"ל, שהייתה בהריון מתקדם, וכן ארבע בנותיה.

2) בשעות הערב והלילה נהרסו מספר מבנים באזור הפיגוע:

א. 6 מבנים נהרסו מדרום לציר, מהמקום ממנו יצאו המחבלים.

ב. מבנה ללא גג+מחסן נהרסו מצפון לציר, מכיוונם נורו לצורך הסחה יריות על עמדת צה"ל.

3) ההריסה נעשתה באופן מיידי לאחר שהתקבל מידע חסוי שהצביע על סיכון לפיגוע נוסף במקום, בטווח הזמן המיידי.

4) ההריסה נעשתה מכוח הוראות תקנה (g)23 לתקנות האג בדבר דיני ומנהגי המלחמה ביבשה, משנת 1907, וזאת כיוון שהיה כאמור צורך צבאי מיידי בזמן עימות מזויין.

נדגיש, ההריסה לא נעשתה מטעמים הרתעתיים, בהתאם לתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום); 1945.

5) נבקש להודיע כי לעת הזו אין כוונה להרוס מבנים נוספים וזאת בקשר לפיגוע הרצחני שאירע אתמול בציר כיסופים.

6) אם יוחלט בעתיד ע"י המשיב על הריסת מבנים נוספים, הרי שהמשיב יפעל בהתאם להלכה הפסוקה שיצאה מלפני בית המשפט הנכבד בבג"ץ 6696/02 בנוגע לזכות הטיעון (עאמרנ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד (1)(6) 110), קרי, בכפוף לכך שלא יתקיים אחד משלושת החריגים - צורך מבצעי-מיידי, סיכון חיי החיילים או סיכול הפעולה - תינתן לבעלי אותם מבנים זכות טיעון."

2.        לאור ההצהרה חזרו בהם באי כוח העותרים מן העתירות ואנו מוחקים אותן.

           ניתן היום, י"ב באייר תשס"ד (3.5.2004).

ש ו פ ט                                        ש ו פ ט                                         ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: